מהי חשיבה בכלל?
אדוארד דה בונו הגדיר את החשיבה כך: "חשיבה היא מיומנות הביצוע שבאמצעותה משפיעה האינטליגנציה על הנסיון".
כלומר יש שלושה דברים שונים, אינטליגנציה, חשיבה ונסיון. מהי האינטליגנציה, מהי החשיבה ומדוע הנסיון חשוב כל כך, עד כדי כך שמטרת החשיבה והאינטליגנציה הן להעמיק ולהעשיר את הנסיון. מעבר לזה, לכאורה האינטליגנציה היא החשובה.
האינטליגנציה, החכמה, היא העיקר, החשיבה היא אחת הדרכים להביא את החכמה לידי ביטוי, החשיבה היא הנחותה מבין השתיים. ובכן, אולי זה נכון, אבל אינטליגנציה לא בהכרח תביא לחשיבה נכונה וטובה.
אבל מהי חשיבה נכונה? איך אפשר להגדיר חשיבה טובה?
בשנת 1956, פורסם בארצות הברית סולם חשיבתי. כלומר ישנן רמות חשיבה שונות. החל מידע וזכרון ועד להערכה. מי שפרסם את סולם החשיבה היה פסיכולוג בשם בנג'מין בלום, שעמד בראש ועדה של אנשי חינוך.(הטקסונמיה של בלום).
כאשר הוא הגדיר את רמות החשיבה הוא קבע שיש דרך נכונה לחשוב, יש דרך נכונה להביא את האינטליגנציה לידי ביטוי. אבל הוא לא הסביר איך לחשוב, מהו תהליך החשיבה, מה שהיה חסר הוא הגדרת תהליך החשיבה. מהי חשיבה וכיצד יוצרים תהליך חשיבה נכון.
ד"ר אדוארד דה בונו, יליד מלטה, עסק רבות בתהליכי חשיבה ובמערכות המארגנות את עצמן. הוא למד שכדי שמערכת תוכל לפעול נכון, היא צריכה לשלב מספר יכולות וכוחות ביחד, כך המערכות הגופניות פועלות וכך גם החשיבה. הוא חילק את החשיבה לשתי קטגוריות מרכזיות.
חשיבה חיובית יצירתית וחשיבה בקורתית.
החשיבות של החשיבה הבקורתית ידועות. היא מזהירה מפני תקלות, היא מזהה כשלים וקשיים, היא עוזרת לדייק את הרעיון. אלא שיש שתי בעיות בחשיבה הבקורתית. הראשונה היא ריאקטיבית. היא תלויה באחרים, היא מגיבה. הבעיה השניה עם החשיבה הבקורתית היא שהיא עלולה למנוע התקדמות.
לעומת זאת החשיבה החיובית היצירתית, היא בעלת מאפיינים אחרים. היא מעלה רעיונות, היא מנסה לקדם, היא מאתגרת את הסביבה והיא לא תלויה באף אדם אחר. היא הקטר. אבל גם בחשיבה כזו יש בעיה. בדיוק אותן בעיות שהחשיבה הבקורתית מנסה לפתור. אז מה עושים? הגישה של דה בונו היא גישה הוליסטית, במקצת. הוא אוהב את המשפט תהיה חכם ולא צודק. הבקורתיות היא לעומתית. היא חיפוש הפגמים בכל דבר. אם נסכם את גישתו בשני משפטים נאמר שהביקורת היא תגובה ריאקטיבית, היצירה היא האקטיביות והחשיבה היא הפרו אקטיביות, היא אמורה ללוות את המעשה, היא אמורה ליזום ולתכנן אותו, כאשר היא לא מתעלמת מהעולם הרגשי. החשיבה הבקורתית, כך על פי דה בונו, חשובה רק כאשר יש גם חשיבה יצירתית, חיובית ובונה. ולכן, הוא בנה תפיסה שלפיה יש תהליכי חשיבה יצירתיים וביקורתיים משולבים.
הוא קרה לה "ששת כובעי החשיבה". הוא חילק אותם לשישה צבעים כדי שיהיה קל לזכור אותם וממילא את התהליך כולו. מהם הכובעים האלו? כאמור לכל כובע יש צבע. לבן, שחור, ירוק, אדום, צהוב וכחול. הירוק – מסמל צמיחה, רעננות, טבע, אלו הרעיונות הגולמיים. לפני כל חשיבה בעד או נגד. הלבן – הנקי. העובדות. בלי רגשות ובלי מחשבות. מהן העובדות הקיימות. הצהוב – השמש, היא מצמיחה, היא מעוררת, אלו הנימוקים בעד הרעיון. החשיבה החיובית. לתת תמיכה רעיונית, להבין מה התרומה שניתרם מהרעיון, מה טוב בו. השחור – הוא הצד השני, החשיבה הבקורתית. היכן הבעיות, מה עלול להגרם, מה הסכנות והסיכונים שיש, מה המחירים שנשלם עבור הרעיון. האדום – היצרי, המסמל את הרגש המתפרץ, אלו הרגשות. לחשוב עליהם, מה ארגיש כש... כיצד ארגיש אם... כיצד אני מרגיש עכשיו. לעולם הרגשי יש מקום חשוב מאוד בקבלת החלטות. הכחול – השמים המשקיפים מעל. זוהי המטא קוגניציה. החשיבה על החשיבה. בצבא קוראים לזה תחקיר. מה היה התהליך. מה היה מוצלח בתהליך, האם המסקנות עמדו בסופו של דבר ביעדי המציאות האם הסיכון שנלקח היה מחושב? מה הצליח ומה גרם לזה להצליח? אם עובדים לפי המבנה הזה, ניתן להגיע לתוצאות טובות ומדויקות בכל תהליך. כמובן שלא בכל פעם שרוצים לחשוב על נושא צריך להתייחס לכל הכובעים. אבל חשוב לדעת ולהכיר אותם.
כדי לחנך לחשיבה, כדאי להשתמש בכובעים הללו בצורות שונות, במשחקי תפקידים וכדו'. כך נחנך דור שיודע ומבין את דרכי החשיבה ומסוגל לחשוב באופן חיובי ומבוקר על חייו ולקדם את העולם.
האינטליגנציה, אם כן, היא הפוטנציאל האנושי. יכולת החשיבה היא הדרך לממש אותו. דרכי החשיבה יכולות להראות מהי השקפת העולם של האדם וזה חשוב. זה חשוב מפני שאם רוצים לעזור לאדם לחשוב, צריך להתחשב גם בעולמו הפנימי, למצוא את המקום הנכון של הרגש בתהליך. אחרת החשיבה אולי תהיה יצירתית, אבל היא לא תוביל לפעולה.
מטרת החשיבה, כך לפי דה בונו, היא לארגן את העולם (בראשנו) בצורה כזו שנוכל להשתמש ברגשות בצורה אפקטיבית. בסופו של דבר, הרגש הוא זה שקובע את הבחירות שלנו וההחלטות שלנו. אז ניתן כבוד לעולם הרגשי ונלמד לחשוב כדי להצליח לממש את היכולות הגלומות בנו. לליווי בתהליכי חשיבה וביצירתיות להתפתחות, ניתן ליצור קשר באחת הדרכים המופיעות באתר. המאמר נכתב על יד משה לקס, מאמן מנטאלי ויועץ ארגוני