מי אני בכלל

לפני כך וכך שנים הכרתם.

יצאתם, ביליתם, למדתם להכיר אחד את השניה.

יום אחד הוא הציע. ואת בעיניים מצועפות אמרת לו כן.

התכוננתם לערב הגדול, השמלה היתה מפוארת, החליפה ישבה בול.

המוזיקה, האוכל, הריקודים, החברים והמשפחה, כל הכוכבים התיישרו.

ואז, אחרי שנה ביחד, את פתאום קולטת, שאת נגררת אחריו. שאת מתבטלת בפניו. לא כי הוא רע, להיפך, הוא מתייעץ איתך כל הזמן, את פשוט סומכת עליו. באמת. מתוך אהבה גדולה. והאהבה הדדית.

ויום אחד, אתה מגלה שאתה כבר פחות מבלה עם החברים, לא כי היא אמרה לך לא לבלות שם, פשוט התאהבתם כל כך, ורק רצית להיות איתה. מתוך אהבה והערכה.

אבל אז, שניכם התעוררתם בבוקר ושאלתם את עצמכם, רגע, י אני? איך הגעתי למצב הזה?

ומכאן הדברים מתדרדרים.

מאשימים אחד את השניה ולהיפך.

אבל... אין כאן אשמים באמת. אין כאן מישהו שפגע באחר. זה פשוט... ובכן, קרה.

אז מה עושים עכשיו?

קודם כל מודעים לזה שזה תהליך טבעי וטוב שקרה.

השלב הראשון בחיים זוגיים הוא התבטלות כלפי בן/בת הזוג.

אחרי שהזוגיות מתבססת, פתאום מתעוררים בוקר אחד עם השאלות האלו.

זה אומר שמתחילים להתפכח. מתחילים לראות את המורכבות של החיים.

הרי בסופו של דבר, כל אחד מגיע עם עולם משלו. עם ערכים, עם הרגלים, עם השקפת עולם. וביחד צריך לבנות את הבית המשותף.

איך עושים את זה?

יש שני דברים חשובים.

הראשון ללמוד להקשיב. לא רק לשמוע את המילים. להקשיב למה שנאמר. למצוקות, למאוויים, לרצונות ולצרכים של בן/בת הזוג. לנסות להבין מה הם רוצים? 

הדבר השני הוא לדעת מה אני רוצה. כשאני יודע מה אני רוצה, ואני מבין שאני רוצה דברים, אני יכול להבין שגם הצד השני רוצה דברים.

כשההבנות האלו נמצאות, אפשר להתחיל לדבר.

כי בסוף, יש כאן מטרה משותפת. יש אהבה. וכשאוהבים, ניתן לגשר, כמעט, על כל הקשיים.

ואם קשה ולא מצליחים, כדאי לגשת ליעוץ זוגי. לקבל כלים: איך מקשיבים, איך מזהים צורך, איך מנהלים קונפליקט ועוד ועוד.

המאמר נכתב ע"י משה לקס יועץ זוגי ומאמן אישי להתפתחות