מהן המילים אם לא שתיקה
המילים הללו, ששלמה ארצי שר, מביעות, לכאורה, דבר והיפוכו.
או מילים, או שתיקה. איך מילים הן שתיקה?
כשהיינו ביסודי, למדנו בשיעורי חשבון שפעמיים מינוס, הופך לפלוס.
יש פעמים שהדיבור הוא חיובי, כלומר יש לי מה לומר, אז אני אומר, יש פעמים שאני שותק, או כי אין לי מה לומר, או כי אני לא רוצה להתבטא. ויש פעמים שבהן אני מדבר לא כי אני רוצה לומר משהו אלא כי אני לא רוצה לשתוק.
מתי זה קורה ולמה?
אם נתבונן בני נוער, נראה שהרבה פעמים הם מדברים בקול, צוחקים בקול אבל אם נקשיב, לא נשמע כלום, כלומר נשמע רעש, אבל בלי תוכן אמיתי.
זוגות צעירים שמדברים על כלום.
אנשים בהרצאה משעממת.
כל אלו מדברים לא כי יש להם מה לומר אלא כי הם בורחים מהשתיקה.
מה יש בה בשתיקה שהיא כל כך מאיימת? למה כל כך קשה לשבת בשקט.
זה לא רק מול אחרים, כמה פעמים אנחנו תופסים את עצמנו יושבים שעות מול הטלפון ובוהים בסרטונים ובפוסטים מיותרים?
מה יש בו בשקט שמפחיד אותנו כל כך?
נדמה לי שאחד הדברים שאנחנו לא לומדים בבית הספר, הוא נושא האינטימיות. היכולת להיות קרובים למישהו בלי לעשות כלום, פשוט להיות שם. להיות בקשר עמוק, מכיל ומכבד.
לעיתים קשה לנו עם עצמנו, משעמם, אין לנו עניין בכלום, אז אנחנו מחפשים את העניין בחוץ.
השתיקה מעידה על איזו בשלות והשלמה פנימיים. היכולת לשבת בשקט, מראה שאין צורך בגורם חיצוני כדי לעניין אותי. שאני יכול לשבת עם עצמי בשקט כי יש לי עולם תוכן מספיק עשיר.
גם בזוגיות הדבר כך, כאשר בני הזוג לא מספיק מכירים, או שהם עדיין זוג טרי, האינטימיות עדיין לא מפותחת מספיק והם צריכים רעשי רקע, אז ישי כל מיני שיחות של להג כללי, זה לא בהכרח רע, אם בסופו של דבר זה מחזק את הקשר ואת האהבה, רק צריך לוודא שזה לא משאיר את הקשר ברמה הזו. ואיך ידעו? אם בשלב כלשהו השתיקה הרגועה תהיה חלק מהחיים. לא שותקים כי אין מה לומר, אלא כי כל אחד עוסק בשלו ומכבד את המרחב של השני.
אצל בני נוער הדבר בולט מאוד, הלהג האינסופי על כלום. ולמה הוא חשוב? כי בסופו של דבר מתפתחת כאן תרבות דיבור, הם לומדים לתקשר בצורה מילולית ומכבדת. ויחד עם זה, גם כאן, ניתן לראות שהפחד הגדול הוא מאינטימיות
כאשר אדם מדבר כשיש לו מה לומר, זה מצויין, כאשר אדם יודע לשתוק, גם אם יש לו מה לומר אבל הוא לא חייב, זה עוד יותר מרשים, זה הופך את המילים שהוא אומר לבעלות משמעות יתרה. הוא שתק ועכשיו הוא מדבר.
אבל אם האדם מדבר כל הזמן על כל דבר, אין ערך למילים שלו.
חז"ל סיכמו את העניין במשפט "מילה בסלע, שתיקה בשניים" אם למילה יש ערך כספי, לשתיקה יש ערך כפול.
המאמר נכתב ע"י משה לקס, מחנך, מאמן מנטלי אישי, ויועץ ארגוני חינוכי