1 דקות קריאה
החיים והמוות (הזוגיים) ביד הלשון

"את כל הזמן מציקה לי עם שטויות"

"אתה אף פעם לא תורם בבית"

אני מרגישה שאתה מקטין אותי"

"אני לא מרגיש שהיא רואה אותי"


דוגמאות שונות לשיח לא בריא שקיים הרבה פעמים בין זוגות.

הכוונה טובה. כל החיים מלמדים אותנו שצריך לדבר, להביע רגשות, וכשאנחנו עושים את זה, זה פתאום לא מספיק ולעיתיפ אף גרוע מכך, זה רק מגביר את גובה הלהבות.


אז מה עושים?

לומדים. לומדים לדבר.

מחקרים מספרים לנו שיש למעלה מ300 קונפליקטים בין בני זוג בשנה, חלקם על דברים שנראים לצד אחד פעוטים, אך צד אחר מרגיש שזה חשוב לו.

אז איך מדברים בצורה שתעביר את התחושות והרגשות, הטובים או השליליים, בצורה שיקשיבו לי? בצורה שתעצים את הקשר, בצורה שלא תפגע?

כי הלא בסופו של דבר, אנחנו כאן ביחד כדי להמשיך ולבנות. לא כדי לוותר ולהרוס.

יש מספר כללים חשובים בשיחה.

הראשון הוא לא להכליל. ביטויים כמו: "את תמיד..." "כל פעם ש..."  "אתה, באופן קבוע..." לא מקדמים כלום, הם גורמים לצד המקשיב להכנס למגננה ולהחזיר במלחמה. רק שהמטרה שלנו היא לדבר על מה שכואב עכשיו.

אז במקום לומר תמיד, נדבר על המקרה האחרון שהפריע. זה ממקד את השיח ולא פותח התחשבנות מהעבר.

הכלל השני הוא לדבר על המצב עכשיו, לא לדבר ולהזכיר מה היה לפני שנים, מה קרה כשהיינו בחופשה במלון לפני שלוש שנים ו"אני רציתי ללכת ל... ואתה רק רצית לרבוץ בבריכה" כשאני רציתי שנפגוש איזה חבר ותיק ואת העדפת לראות סרט שמזמן רצית לראות אז ויתרתי". זה כבר היה, מה זה רלוונטי לעכשיו?

דפוס התנהגות? אז למה שתקת אז? למה לא פתרת את הבעיה אז? 

זה מוביל אותנו לנושא השלישי, לא לשמור דברים שמפריעים לנו. זה מפריע? לדבר על זה. לא רוצים לדבר על זה? אין בעיה, למחוק את זה מהזכרון. אי אפשר לחיות את העבר, זה קשה, זה נטל מיותר ותמיד יש צד אחד שזוכר יותר טוב מהצד השני.

השכחה היא אחת המתנות הגדולות שיש לנו, ככה אנחנו לא זוכרים כל פגיעה וכל כאב שחווינו. צריך לדעת להשתמש בה בחכמה.


אז באילו ביטויים כן נשתמש?

נדבר בהערכה על בן/בת הזוג שלנו.

"אני יודע שחשוב לך ש... יחד עם זה הייתי שמח ש..."

"אתמול היה מקרה שהפריע לי, אני מבקשת ש..."

תמיד לדבר על עצמינו ועל הרצונות והצרכים שלנו. לא להפיל על הצד השני את הבעיות. לעיתים נרצה משהו אבל בן/בת הזוג לא ירצו, זכותם. נצטרך לדעת להתמודד גם עם סירוב.

והדבר החשוב מכל הוא לזכור תמיד שאנחנו כאן ביחד בגלל האהבה, השותפות, החברות. בעוד חמש שנים כנראה שלא נזכור את הויכוח הזה, כשזה נמצא מאחורה בראש, זה מכניס את העולם לפרופורציות.

ותמיד, אבל תמיד, לומר לפני שיוצאים לעבודה "אני אוהב/ת אותך" זה נותן נופך אחר ליום.


עוד טיפים, במאמרים הנוספים.


נכתב ע"י משה לקס, יועץ זוגי ומאמן אישי להתפתחות.